<h1>אבודרהם סדר ראש חודש</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ומוציא ספר תורה, וקורין בו ארבעה בפרשת פינחס, בעניין ראש חודש. ובקריאת הפרשה הילכתא כרב דאמר דולג. פירוש, כהן קורא שלשה פסוקים, שהם וידבר צו ואמרת להם, ולוי חוזר וקורא ואמרת. זה פירוש דולג, שדולג לאחריו, את הכבש אחד ועשירית האיפה, וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם, ורביעי קורא ובראשי חדשיכם עד סוף הענין. ואומר קדיש עד לעילא, ואומר ובא לציון וסדר קדושה, ואין אומרים יענך ה' ביום צרה, לפי שראש חודש הוקש ליום טוב, כמו שפירשנו למעלה. ומחזיר ספר תורה למקומו, ואומר קדיש עד לעילא.
<h2>דף כט.</h2>
שבת קודם ראש חודש, אחר קריאת ההפטורה, קודם אשרי, מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חודש, או אם יהיה יום אחד או שני ימים, ואומר תחילה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו, כך אומרים ברוב המקומות בספרד. ויש מקומות שאומר מלפני אלהי השמים, וטעמם, מפני שאין ראוי לומר מלפני השמים, שנראה כשואל מאת השמים. ונראה לי שאין לחוש, שהרי כתוב בדניאל (ד', כ"ג) די שליטין שמיא והטעם, הקדוש ברוך הוא, שהוא שוכן שמים. לכונן את בית חיינו, על שם (ישעיה ס"ב, ז') עד יכונן ועד ישים את ירושלים. ולהשיב שכינתו לתוכו, על שם (שמות כ"ה, ח') ושכנתי בתוכם. ואמרו אמן, כבר זכרנוהו. יהי רצון מלפני השמים לרחם על פליטתינו, על שם (עזרא ט', ח') להשאיר לנו פליטה. לעצור המגפה, על שם (במדבר י"ז, י"ג) ותעצר המגפה. והמשחית מעלינו, על שם (שמות י"ב, כ"ג) ולא יתן המשחית לבא. יהי רצון מלפני השמים לקיים לנו את כל חכמי ישראל על שם (תהלים קי"ט, כ"ח) קיימני כדברך. הם ובניהם ונשיהם ותלמידיהם על שם (במדבר ט"ז, כ"ז) ונשיהם ובניהם וטפם, בכל מקומות מושבותיהם, לשון חכמים הוא. והטעם שמבקשין רחמים על החכמים בהכרזת ראש חודש, מה שלא מצינו כן בשום מקום בעולם, מפני שהם היו מקדשין החודש בזמנו על פי הראיה, כי להם נמסר קידושו, שנאמר (ויקרא כ"ג, ל"ז) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אתם כתיב, והם מסרו להם העיבור, ולולי הם לא היינו יודעים מתי יבוא החודש, ולכן אנו מזכירין אותם לטובה, שיקים אותם הבורא, ויחזיר עטרה ליושנה ויקדשו החודש כבראשונה. יהי רצון מלפני השמים שנשמע ונתבשר בשורות טובות, על שם מבשר טוב (ישעיה נ"ב, ז') מארבע כנפות כל הארץ, על שם מארבע כנפות הארץ (שם י"א, י"ב). מי שעשה נסים לאבותינו, על שם (תהלים ס', ו') נתת ליראיך נס להתנוסס. וממצרים גאלם, הוא יגאל אותנו, וישיב בנים לגבולם, על שם (ירמיה ל"א, ט"ז) ושבו בנים לגבולם. בסימן טוב, לשון חכמים הוא (שבת פ"ט ע"א). יחדש אותו הקדוש ברוך הוא עלינו וכו', לקמן אפרש כל זה. לשמועות טובות, על שם ושמועה טובה מארץ מרחק (משלי כ"ה, כ"ה). ולבשורות טובות, כבר זכרנוהו. ולגשמים בעתם, על שם (ויקרא כ"ו, ד') ונתתי גשמיכם בעתם.
<h2>דף לא.</h2>
ומוציא שליח צבור שני ספרי תורות, וקורין באחד שבעה בסדר היום, ובשני קורא מפטיר בשל ראש חודש, ומתחיל מפרשת וביום השבת, וקורא פרשת ובראשי חדשיכם, מפני שכיון שקורא במוסף של ראש חודש, ראוי שיקרא במוסף של שבת. ואומר קדיש על כל ספר, ומפטיר בישעיה, השמים כסאי עד סוף הספר (ס"ו, א'). וכשחל ראש חודש באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו בשמואל (שמואל א כ', י"ח מ"ב) ויאמר לו יהונתן מחר חודש, עד ובין זרעך עד עולם. ומחזירין הספרים למקומן, ואומר קדיש עד לעילא, ומתפללין תפילת מוסף.
